מקורות בתלמוד על שמואל ב 16:23

תלמוד ירושלמי סנהדרין

אֲחִיתוֹפֶל אָדָם גּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. כָּתוּב וַיּוֹסֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵינִים מִינָּה דָּוִד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא מִינָּה אֲחִיתוֹפֶל עִמָּהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיּוֹסֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ וַיּוֹסֶף תַּלְתִּין. עוֹד תַּלְתְּין. וּפְשׁוּטֵי דְקִרְייָה תַּלְתִּין. הֲרֵי תִשְׁעִין. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ײ לֹא נְשָׂאוֹ כַתּוֹרָה. וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲר֤וֹן בְּרִית הָֽאֱלֹהִים֙ עַל עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וגו׳. וַהֲוָה אֲרוֹנָא טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. שְׁלַח דָּוִד וְאַייְתֵי לַאֲחִיתוֹפֶל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ אֲמַר לִי מַה לְדֵין אֲרוֹנָה דּוּ טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁלַח שְׁאַל לְאִילֵּין חֲכִימַיָּא דִמְנִיתָא. אֲמַר דָּוִד. מָאן דִּיְדַע לְמִקְמְתָא וְלָא מִיקְמָהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר דָּבָר קוֹמוֹי וְהוּא קָאִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֗י כִּ֧י צָֽעֲד֛וּ נֹֽשְׂאֵ֥י אֲרֽוֹן־יְי שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. עַל כָּל־צְעִידָה וּצְעִידָה שׁוֹר וְּמרִיא וּבְסוֹף שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. וְחָרָנָה אָמַר. עַל כָּל־צְעִידָה וּצְעִידָה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּבְסוֹף שׁוֹר וְּמרִיא. אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲחִיתוֹפֶל. מִילָּא דִּמְייָנְקַייָא אָֽמְרִין בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל־יוֹם לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְלִבְנֵ֥י קְהָת֭ לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבוֹדַת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵף֭ יִשָּֽׂאוּ׃ וְדָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לַחְפּוֹר תֵּימֶלְיוֹסִים שֶׁלְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חָפַר חֲמֵשׁ עֶשֶׂר מָאווָן דְּאַמִּין וְלֹא אַשְׁכַּח תְּהוֹמָה וּבְסוֹפָא אַשְׁכַּח חַד עָצִיץ וּבְעָא מִירְמִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דֲּנָא הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָה. אֲמַר לֵיהּ. וּמִן אֵימַת אַתְּ הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן שַׁעְתָּא דְּשַׁמַּע רַחֲמָנָא קָלֵיהּ בְּסִינַי אֲנֹכִי ײ אֱלֹהֶיךָ רְעָדַת אַרְעָא וְשׁוֹקַעַת וַאֲנָא יְהִיב הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָא. אַף עַל גַּב כֵּן לָא שְׁמַע לֵיהּ. כֵּיוָן דִּירִימֵיהּ סְלִיק תְּהוֹמָה וּבְעָא מַטְּפָא עַלְמָא. וַהֲוָא אֲחִיתוֹפֶל קָאִים תַּמָּן. אֲמַר. כְּדוֹן דָּוִד מִתְחַנֵּק וַאֲנָא מְלִיךְ. אֲמַר דָּוִד. מָאן דַּחֲכַם דִּיְדַע מְקִימְתֵּיהּ וְלָא מֵקִים לֵיהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר מַה דַאֲמַר וְאוּקְמֵיהּ. הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר שִׁירָה. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. שִׁיר לְמֵאָה עוֹלוֹת. עַל כָּל־מֵאָה אַמָּה הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה. אַף עַל גַּב כֵּן הֲוָה סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקְה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְמַתְלָא אָֽמְרָה. צָרִיךְ בַּר נַשׁ חֲשִׁישׁ עַל לְווָטֵיהּ דְּרַבָּה אֲפִילוּ עַל מַגָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. מְגִילָּה שֶׁמָּסַר שְׁמוּאֵל לְדָוִד אֲמָרָהּ אֲחִיתוֹפֶל בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וּמַה הֲוָה אֲחִיתוֹפֶל עֲבִיד. כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל מִמְלַךְ בֵּיהּ הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. אַיְזִיל עֲבִיד כֵּן וְהָכֵן. וְאִין לֵית אַתְּ מְהֵימָן לִי אֲזֵל וּשְׁאִיל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. וַהֲוָה אֲזַל שְׁאַל וּמַשְׁכַּח לֵיהּ כֵּן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַֽעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל וגו׳ אִישׁ קְרֵי וְלָא כְתִיב. לֹא יָֽכְלוּ הַכְּתוּבִים לִקְרוֹתוֹ אִישׁ.
שאל רבBookmarkShareCopy

מסכת סופרים

אלו קוראין ולא כותבין בני. פרת. איש. בן. בניו. צבאות. באים. (לא) [לה]. אלי. אלי:
שאל רבBookmarkShareCopy

סנהדרין

(דברי הימים א כז, לד) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז, כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו' ובניהו בן יהוידע זו סנהדרין אביתר אלו אורים ותומים
שאל רבBookmarkShareCopy